קבוצת יזרעאל נוסדה בשנת 1948 על-ידי גרעין של אנשי הפלמ"ח, על הריסות הכפר זרעין –היא יזרעאל המקראית. הקיבוץ בנוי על שלוחת הגלבוע וצופה על עמק חרוד, שהוא אחד מהנופים היפים בארץ. במהלך השנים הצטרפו למייסדים גרעינים וחברים בודדים נוספים ומשפחות, מהארץ ומחו"ל.
אוכלוסיה
קיבוץ יזרעאל נכון למרץ 2024 מונה 293 חברים, ובנוסף גם נקלטים, מועמדים, חיילים, הורי חברים, ילדים, תושבים, זמניים ובנים במסלולי צעירים למיניהם = סה"כ 609נפש.
כ-30% מאוכלוסיית יזרעאל מוצאם מארצות: אנגליה, אוסטרליה, דרום אפריקה ניו זילנד ועוד - חלקם יוצאי תנועות הנוער החלוציות וחלקם משפחות ובודדים מרחבי הקהילות היהודיות. יחד עם זאת מיוצגות ביזרעאל כמעט כל תפוצות העם היהודי, מכל קצווי תבל, כולל עולים מחבר המדינות.
יזרעאל מצטיינת באחוז גבוה של בעלי מקצועות אקדמאים שונים ומגוונים, אשר חלקם הסבו את עיסוקיהם והתאימו אותם לדרישות ולצרכים של ישוב קיבוצי, המבוסס על חקלאות ותעשיה.
על הדבש ועל העוקץ…
כישוב וכחברה קיבוצית יזרעאל עברה כברת דרך ארוכה, נפתלת ורבת תהפוכות:
באמצע שנות החמישים עבר הישוב משבר חמור, אשר בשיאו נשארו 40 חברים בלבד. ההתאוששות החלה בשנת 1956, עם הצטרפותם של בוגרי תנועת "הבונים" מדרום אפריקה ואוסטרליה לקיבוץ. מאז הגיעו לקיבוץ גרעינים נוספים מארצות אלה, ואף קבוצות קטנות או יחידים ממדינות שונות בעולם. מאז גדל הקיבוץ והתפתח לאט-לאט. ב-25 השנים הראשונות עסקו בחקלאות: במטעים, בפלחה ושלחין, ברפת, בדיר ובלול.
משבר קשה נוסף פקד את קבוצת יזרעאל באמצע שנות ה-80: המצב הכלכלי היה חמור ביותר (יזרעאל נכללה אז ב"רשימת ה-19" של הקיבוצים, שמצבם הכלכלי היה הקשה ביותר), עורר חששות לגבי יכולתם לשרוד, מה שגרם לעזיבת חברים רבים, בהם בעלי תפקידים מרכזיים.
שנות ה-90 עמדו בסימן ההתאוששות הכלכלית והחברתית. יזרעאל של היום הוא קיבוץ מבוסס כלכלית שהשכיל לנצל את ההצלחה הכלכלית כדי לבצר את זכויות הפנסיה של החברים ולהבטיח את רווחתם וגם לשמר את יזרעאל כקיבוץ שיתופי המקיים חיי חברה ותרבות עשירים ותוססים.
במשך כל השנים ביססנו את חברתנו על מאמץ קליטה, אשר חייב השקעת משאבים חומריים ונפשיים–חברתיים רבים.
לאורך השנים קלטנו מספר משפחות לא מעטות, ביניהן בוגרי אולפנים מחבר העמים ומשפחות צעירות מבני הארץ.
תעשייה
מפעל מיטרוניקס המייצר רובוטים לניקוי בריכות שחייה מהווה עוגן כלכלי מרכזי לקיבוץ. בצד ענפי החקלאות וענף עובדי החוץ מיטרוניקס הוא מקור גאווה בזכות הצלחתו הכלכלית (1/3 מהשוק העולמי בתחומו) ובשל התרבות הארגונית המונהגת בו.
ביזרעאל פועל גם מפעל תמוז לזיווד שליזרעאל 11% מהבעלות עליו. אחרי כמה שנים קשות מראה תמוז מגמת התאוששות.
חקלאות יזרעאל
ליזרעאל ענפי חקלאות מצליחים: רפת חולבות גדולה (400 חולבות, 300 עגלות ו-150 עגלים), לול פטם (7,000 מ"ר), מטע שקדים משותף עם בית אלפא (1,600 דונם), גד"ש משותף עם מרחביה וכפר החורש (כ-15,000 דונם) ומטע זיתים סופר אינטנסיבי (150 דונם).
החינוך
יזרעאל מקיימת בישוב מערכת חינוך לגיל הרך, הקולטת גם ילדים מחוץ לקיבוץ, ובה חמישה בתי ילדים.
ילדי א'-י"ב לומדים רובם בבתי הספר האזוריים בעין חרוד, וחלק קטן בבתי הספר הדמוקרטיים בבית השיטה ונהלל או במסגרות לחינוך מיוחד.
לאחר הלימודים ובחופשים הילדים והנערים פעילים במסגרת החינוך החברתי.
חברת הילדים (א'-ו') מורכבת משני תלתונים (מסגרות דו גילאיות), ובחברת הנעורים שני מועדוני נוער. בכיתה י"א עוברים הנערים לגור בחדרי החברה הבוגרת.
השכלה גבוהה
על פי החלטות הקבוצה, זכאי כל בן קיבוץ לשש-עשרה שנות חינוך/השכלה על חשבון הקיבוץ, בין אם הוא חבר קיבוץ או שבחר לחיות במקום אחר. כמו כן מסייע הקיבוץ לבניו לממן את מחייתם בעת הלימודים הגבוהים, על ידי הסדרים שונים.
בנוסף לכך, מקצה הקיבוץ מדי שנה תקציב ללימודים גבוהים של חברי הקיבוץ.
שיכון
עד שנת 1992 היו כל הדירות למשפחות ביזרעאל בגודל 54 מ"ר. בשנה זו נכנסנו לתהליך של הרחבת הדירות ל - 76 מ"ר, לפי שני קריטריונים עיקריים: ותק מחד ומספר הילדים הגרים בבית–מאידך. בהמשך ניבנו בתי קבע בגודל של 90 מ"ר וכיום ניתן להרחיב עד 110 מ"ר באופן פרטי. בשנים האחרונות שופצו כל בתי הקבע בקיבוץ ואנחנו לקראת בנייה גדולה של שתי שכונות חדשות.
מה הלאה?
יזרעאל איננה שוקטת על שמריה, ומשתדלת לעדכן ולהתאים את אורחות חייה ותקנוניה לצרכים ולתנאים המשתנים, על פי רצון החברים. יחד עם זאת בחרו חברי יזרעאל לחולל את השינויים בתוך "המגרש השיתופי", כלומר - תוך שימור ערכי הליבה של שוויון, ערבות הדדית ושותפות.
על פי בחירת החברים, חדר האוכל אינו מופרט ופועל 20 ארוחות בשבוע, כולל קבלת שבת חגיגית כל ערב שבת. יזרעאל מצטיינת בציון חגים ומועדים ברוב עם. חברים מתנדבים לארגן את אירועי התרבות בזמנם החופשי, והקהילה כולה מתכנסת לטכסים ולחגיגות. הצטרפותנו ל"זרם השיתופי" (החלטה שהתקבלה ברוב גדול מאד בהצבעה בקלפי) פירושה, למעשה, דחיית כל דיון בשכר דיפרנציאלי ושמירה על ערכי הקיבוץ המסורתיים. יחד עם זאת יזרעאל תמיד בודקת ובוחנת את דרכה, ויודעת לעשות שינויים והתאמות ללא מהפכות.
בשנת 2020 נערך תהליך אסטרטגי "יזרעאל 2030" שהעמיד לבחינה את ערכי הקיבוץ, באמצעות שיתופי ציבור וניסוח חזון לקיבוץ לעשור הקרוב.
התהליך עסק ב-4 תחומים עיקריים: עבודה ופרנסה, קליטה ודמוגרפיה, חינוך וחברה רב-דורית.
