דפי הנצחה

הספד קיבוצי
ניסים, הקרוי בפינו - ניס, נולד ב-27 במרץ 1935 בירושלים.
ילד חמישי, תאום למשה אחיו ז"ל, ואחד משבעת הילדים למשפחת אלבוחר. הוא היה הראשון במשפחה שנולד בארץ, שנתיים לאחר עליית המשפחה ממקדוניה.
כנער צעיר היה חניך בתנועה המאוחדת, למד בבית הספר "תחכמוני" וחווה את המצור של מלחמת השחרור.
לאחר תקופה קצרה של הכשרה בקיבוץ מעלה החמישה, הגיע ליזרעאל ב-1954 כחבר גרעין "כינורות", יחד עם שמעונה, אבינועם, מיכי, פצ'י, מיריק וחונקה. הוא ושניים מאחיו הגיעו לחברות בקיבוצים בעקבות דודו, שהיה חבר קיבוץ אלונים.
בשנים הראשונות ביזרעאל עבד בכרם ובמטע האגסים, ולאחר מכן יצא ללימודי חקלאות בפקולטה ברחובות.
בשנות ה-80 עבד תקופה של מספר שנים במפעלי העמק, וכן עבד לא מעט שנים במוסך.
בינואר 1989 מונה למנהל המחלקה לחקלאות במדרשת רופין לקדנציה של שלוש שנים.
ניס כיהן פעמיים כגזבר הקיבוץ. בתחילת שנות האלפיים ריכז את המועצה החקלאית של יזרעאל, והיה חבר בוועדה הכלכלית.
בשנת 2005 היה חבר בצוות הנדל"ן ובצוות הקמת המדגה המתועש, וריכז את ועדת הפנסיה מיום הקמתה ועד יציאתו לגמלאות.
ניס היה אדם חביב ובעל חוש הומור, הוא דיבר לדינו וערבית באופן שוטף, בצעירותו שר במקהלה וקרא בטקסים בהגייה שורשית ומדויקת.

חרף השנים ומהמורות החיים, ידע ניס, תמיד, להכיר תודה, להתמודד באומץ עם מצבים לא פשוטים ולקבל את המציאות כמו שהיא, מבלי להתלונן.
המשפחה במגל הייתה משמעותית עבורו מאד, ומקור לתמיכה ושייכות. הוא היה מחובר מאד למחוזות ילדותו ולמשפחתו והירבה לשתף בסיפורי ירושלים.
בשנים האחרונות הידרדר מצבו הבריאותי ובארבע וחצי השנים האחרונות היה מלווה על-ידי לילא ורזי אבו זראקי, זוג המטפלים הנאמנים והמסורים, שניס היה להם כבן בית, ואף התארח בביתם בדבוריה פעמים רבות. הם היו עבורו מעבר לידיים מטפלות ומסורות, גם חברה ומשפחה.
ניס היה כמעט בן 89 במותו.
נוח על משכבך בשלום, חבר יקר.
בית יזרעאל, דצמבר 2023

ניסים היקר,
היית לי כאח. בתחילת שנות השבעים גרנו בשכנות, דלת ליד דלת. לאחר מכן התחלנו לעבוד יחד - אני בהנהלת החשבונות
ואתה כגזבר.
שנים אחר כך נפגשנו שוב כעובדים יחד באותו משרד - אתה בנושא הפנסיה ואני בתפקידים שונים.
שמחתי תמיד לבקשתך ללוות אותך לנסיעות הרפואיות, גם בתפקידי כמרכז הבריאות והרווחה וגם כחבר.
כשפנית אלי להיות האפוטרופוס שלך, יחד עם ניר אחיינך, בוודאי שלא הבעתי כל התנגדות.
תם עידן של 52 שנות ידידות וחברות.
אזכור אותך לתמיד.
יהיה זכרך ברוך, יצחק פלג

דברי האחיין של ניס
ניסים מיו תיו
מביא, נותן, מחבק, ושואל
זה אתה, דוד של כולם ואנחנו משפחתך.
בכל ביקור שאפנו מגינתך, ריח החופש, ממרפסת ביתך נוף משכר ורוח מלטפת.
איש עבודה, עשייה, רכישת השכלה והדרכה.
ואתה תמיד מאתגר ועוקץ בנעימות בלאדינו, בערבית ובתיקוני עברית.
לילא וראזי נכנסו לעולמנו ולא יכולנו לבקש יותר, משפחה יקרה שאותך עטפה כבן משפחה.
שיחות מתגלגלות על בית הוריך בלאדינו, עם אמא - אחותך בהירה, הצפת זיכרונות ושימור השפה, לא ויתרתם.
יצחק, חברו הטוב של ניס, עטף ועשה הכול בכדי להקל, פשוט בורכנו ובורכתם קיבוץ יזרעאל.
כל דור מניח תשתית ונאבק ולא לחינם בכדי שהמדינה שלנו תפרח לעד.
נוח על משכבך בשלום
יקאימוס, דורמה דורמה כרידו תיו.
אחיינך, ניר ירון