דפי הנצחה

אבא,
דממה שקטה ועצובה
בין שמש לגשם,
בשעת תפילת שחרית.
עצמת עיניך והחזרת נשמתך, כמו שפקחת אותן לראשונה, בדיוק היום לפני 93 שנה.
אותנו השארת המומים, ללא מילים...
הגעגוע לא מוצא מקום, החור בליבנו גדול ועמוק.
מעגל חיים מתחיל בנקודה קטנה ובמסלול חיים ארוך ומפותל.
עלית לארץ, היקמת משפחה גדולה וגידלת את כולנו לתפארת.
זכית לראות ילדים שמחים, מאושרים ומסודרים, נכדים ואף נינים.
במהלך חייך הנחלת לנו תכונות רבות, אותן הכנסנו לארגז הכלים הפרטי שלנו.
ערכים כמו: כבוד האדם, אהבת אדם וכיבוד אב ואם, היו ערכיך העליונים והמשמעותיים.
בנוסף, הורשת לנו תרבות ענפה של מנהגים ומסורת.
לכידות המשפחה הייתה חשובה לך תמיד, אך התעצמה והתחזקה לאחר מות אחותנו הבכורה, רבקה.
שמרת עלינו מכל משמר, רצית את כולנו תחת כנפיך, כציפור השומרת על גוזליה. לכשגדלנו, היה קשה לך לשחרר.
זוכר,
בגיל 17 הצטרפתי לתנועת הנוער ואף ביקרתי בקיבוץ יזרעאל במחנה קיץ.
כששמעת, שזו הדרך שבחרתי, נעתקה נשימתך והבעת התנגדות נחרצת וזו, בשל האידאולוגיה השונה מהאידאולוגיה ההתיישבותית.
לפני 14 שנים איבדנו את אימנו היקרה – רוזין, היה לי אז ברור וטבעי להביא אותך אלינו לקיבוץ. מי היה מאמין שבערוב ימיך תסגור מעגל ותגיע לגור במקום לו התנגדת בעבר.
אבא,
איזה אושר הענקת לנו שהסכמת לבוא לגור בקיבוץ, מקום שכל-כך אוהב ומחבק אותך, ראה כמה מחברי הקיבוץ הגיעו לכאן לחלוק לך כבוד אחרון.
אני כבר מתגעגעת ...
שוש כהן



ז' בטבת תשע"ח
כמה עצוב היה להתעורר לבוקר כזה, עם הבשורה הקשה ביותר, שכל השבוע התחמקתי מלשמוע, על דברים שצפו באוויר. אך האמת היא, שהאמנתי בך, סבא, כל הזמן, וידעתי כמה אתה חזק ועד כמה החיים חשובים לך, ועד כמה המשפחה הענקית היקרה לך, סובבת סביבך כל הזמן ודואגת שיהיה לך רק טוב!
יש לי המון זכרונות טובים ממך, סבא אהוב שלי/שלנו... אני זוכרת שכשהיינו ילדים קטנים, בימי שישי היינו נוסעים לבית שלך ושל סבתא רוזין, היינו משחקים איתך, ואוכלים את קציצות הדגים של סבתא, שטעמן נחרת בזיכרוני...
לאחר שסבתא רוזין נפטרה, עברת לגור איתנו בקיבוץ - רצית להיות קרוב אלינו - ולמעלה מעשור, חיינו זה ליד זה. כל כך שמחתי שיכולתי לראות אותך כל הזמן... אני זוכרת את ערבי השבת והחג כשסעדנו יחד, את ברכת "הקידוש" שלך שתמיד היתה מרגשת ומצמררת ! זה בלתי יאומן שבן אדם בגילך מתפלל בעוצמות כאלו.
כמובן לא אשכח את האירוח בביתך, כשתמיד היית מוציא את כל הכיבוד והשתיה שקנית, העיקר שלא יחסר דבר...
גם כשהייתי בלימודים היינו משוחחים בטלפון, לפחות פעם אחת בשבוע. זו הייתה שיחה קצרה, אומנם, אך מלאה בכוחות מחודשים ואנרגיה טובה.
אני זוכרת שעבדת בחדר אוכל ובמחסן בגדים, בגיל כל כך מופלג – תמיד הסתכלתי עליך בהערצה, והיה לי קשה לתפוס ולהבין, איך בן אדם בגילך עובד כל-כך הרבה... ואחר כך, עוד עושה סיבוב הליכה סביב הקיבוץ, בכזו קלילות.
סבא, היום אתה חוגג יום הולדת 94! לצערנו, השנה אנו לא חוגגים כמו שתמיד חגגנו יחד עם כל ילדך ונכדיך... היום אנחנו כולנו כאן מלווים אותך בדרכך האחרונה ואני מבקשת ממך, סבא שמור עלינו מלמעלה ותהיה גאה במשפחתך המלוכדת.
סבא, אתמול באמת הבנתי עד כמה האנשים בקיבוץ אהבו והעריכו אותך כל כך. שמעתי זאת בהרבה הזדמנויות מחברים שונים - בכל אחד ואחד מהם השארת את חותמך.
סבא, גם הסיפורים שלך על הכדורגל, על הריקודים ועל מרוקו יישארו איתי תמיד.
לעולם לא אשכח איזה סבא היית ועד כמה חזק היית, ובעיקר אזכור לעולם את החיוך המיוחד שלך!!
סבא שלי, נוח על משכבך בשלום.
 אוהבת תמיד –
יהב, בשם כל הנכדים