דפי הנצחה

מוישיץ איננו עוד.

בן שבעים שנה, מהן כחמישים שנים אתנו. יליד הונגריה, ילד ניצול השואה, יחיד מכל משפחתו. אלינו בא והוא כבן עשרים, אחרי שנות ילדות ונעורים בדגניה א'.

מאז ילדותו ועד בכרותו חייו אופיינו במשא טלטלות רבות. מסע של עצב, מכאובים וניצחונות. גם אצלנו ובתוכנו ידע טלטלות רבות וגבר עליהן בעוצמות נפש ומאמצי גוף אשר עזרו לו, בכל מצב, לשאת את ראשו באצילות ובכבוד עצמי שזיכו אותו בהערצה ואהדה.

במחלתו ובמאבקיו סימל את אופיו הלוחם. כזה, לוחם, היה מאז בואו אלינו. כזה היה בקליטתו העקשנית ביזרעאל, בהתערותו בחברה, בעבודתו, בהתמדתו, בכיבוש משפחתו.

כזה היה, בשנים האחרונות, בכמעט מניין אירועי המחלה שאיימו עליו והוא יכול להם. באחרונה נכנע ולא עמד בו עוד כוח הלוחם.

כל חייו אתנו נתן מכל שהיה בו, בענווה, בצנעה, באומץ ובאהבה. כזה נזכור את מוישיץ!

רחל, ירדן, דותן, זיווית, יובל וכל הנכדים, אובדנכם אובדננו.

גברוש נחושתן