דפי הנצחה

לאה ואוסקר מרכוס

משמעותי בעיניי שהוריי, אוסקר ולאה מרכוס, מצאו את מקום מנוחתם באדמת ארץ ישראל ובמקום שמשקיף על עמק יזרעאל היפה. שניהם מסמלים את היהודי הנודד ואחרי שהגשימו בחייהם את מאווייהם לטיפוח משפחה אוהבת, לשייכות לקהילה ולרווחה כלכלית מצאו את מושבם הקבע בארץ אבותיהם. במותם הותירו אחריהם ילדים, נכדים ונינים, במחוזות שונים בעולם, שימשיכו את מורשתם הפיזית ורוחנית.

לאה נולדה ב-1917 באליזבטוויל בקונגו ,אז הקונגו הבלגית, בת לעטל (לבית ליאון) ודניאל סלמון, יוצאי העיירה זסלואי ברומניה שהיגרו לאליזבטוויל אחרי פרק זמן במנצ'סטר. מאליזבטוויל עברה המשפחה לבולאווייאו ברודזיה הדרומית, שם לאה התבגרה. אחרי לימודים בקייפטאון לאה פגשה את אוסקר מרכוס.

אוסקר נולד ב-1908 ביאסי, רומניה, בנם של גולדה (לבית לייב) ולוי מרכו (ברודזיה השם שונה למרכוס). בנעוריו עבד כשוליה לחייט ולאחר מכן שירת בצבא הרומני. הוא עזב את רומניה כדי לחפש חיים טובים יותר ואחרי תקופה בדרום אמריקה הצטרף לאחיו הבוגר, סיימון, ברודזיה.

לאה ואוסקר התחתנו ב-1939 ונולדו להם בן ושתי בנות – לנארד ב-1944, סטלה ב-1946 וקרולין ב-1950. אוסקר התפרנס תחילה כחייט וכעבור זמן הקימו הוא ולאה יחד עסק משגשג לניקוי יבש ומאוחר יותר עסקו גם בנדל"ן.

המשפחה המלוכדת והחמה חיה חיים קסומים ברודזיה הקולוניאלית אבל תמיד היה מקום מיוחד בליבותיהם לישראל. לאה ואוסקר עודדו את פעילות ילדיהם בהבונים. סטלה עלתה לישראל ב-1968 וב-1978 ארזו גם אוסקר, אז בן 70 ולאה, אז בת 61, את ביתם והתיישבו בחיפה. הסתגלותם לחייהם החדשים היתה טובה ובמשך שנות מגוריהם בחיפה ביקרו לעיתים קרובות אצל סטלה, עקיבא, טלי ודני והתקבלו בחום על ידי חברי הקיבוץ.

היה זה אך טבעי שאת שנותיהם האחרונות יחיו ביזרעאל וב-1991 עברו מחיפה וקבעו את ביתם ביזרעאל. גם אוסקר וגם לאה נהנו מהזכות שניתנה להם לעבוד ולתרום. שנותיהם האחרונות עברו עליהם בסביבה החמה והתומכת של הקבוץ. ב-1995 עזב אותנו אוסקר וב-1997 עזבה אותנו לאה למנוחתם עדן בין עצי השקדים ביזרעאל כשהמשפחה הדואבת והחברים מלווים אותם בדרכם האחרונה.

מקום מנוחתם וזכרונותינו היפים מהם הם גמול ראוי להורינו וסבינו לאה ואוסקר מרכוס.

הם הותירו אחריהם את

לנארד וברנדה וילדיהם דרין, אברון ווורן

סטלה ועקיבא וילדיהם טליה ודני

קרולין וליז

כתבה כלתם ברנדה מרכוס.