דפי הנצחה

יצחק וייס ז"ל
(ברצלונה, 1935-יזרעאל, ב' באב תשי"ז, 30.7.1957)

יצחק וייס, שכל יודעיו ואוהביו הכירוהו בשם איצ'ה, נולד בשנת 1935.
שנות ילדותו עברו עליו בספרד, כנראה בברצלונה, בצל מלחמת האזרחים שנסתיימה בנצחונו של פרנקו.
אמו נפטרה ממחלה בעודו ילד, בברצלונה.
עוד לפני תום מלחמת העולם השניה, בשנת 1944, עלו טוביה וייס ובנו יצחק לפלשתינה-ארץ ישראל שהיתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי. הם התמקמו בחיפה.
טוביה וייס שהיה "מייסטר", יודע-כל בנגרות, הקים נגריה בעיר התחתית, באיזור הערבי של העיר.
לאחר סיום בית-הספר העממי החל איצ'ה ללמוד נגרות אצל אביו ועבד במחיצתו. תוך כדי כך המשיך בלימודיו התיכוניים בשיעורי ערב.
בשנות נעוריו הצטרף לתנועה המאוחדת. כשכריזה עדתו בתנועה על הקמת גרעין יחד עם העדה המקבילה לה בתנועה המאוחדת בירושלים, היסס איצ'ה אם להצטרף אליו. הוא לא יכול היה לכוון עצמו לחיי קיבוץ ולהשאיר את אביו המזדקן לבדו. יתר על כן, איצ'ה שח לחבריו בתנועה שאביו אמר לו שאם יצא לנח"ל וילך לקיבוץ אזי הוא – אביו – יתאבד.
בסופו-של-דבר הצטרף איצ'ה לגרעין "כנרות" – גרעינם של חבריו לתנועה ויצא איתו לשירות צבאי במסגרת הנח"ל, בקיץ 1954.
בשנת 1955 הצטרפה הכשרת "כנרות" ליזרעאל ואיצ'ה בתוכה.
זמן קצר לאחר מכן בא טוביה וייס לחיות לצד בנו ביזרעאל. הוא עבד אצלנו בנגריה כעשרים שנה. ב-29.7.1957, נספה איצ'ה בתאונת טרקטור, תוך כדי נסיעה – בשעת ערב – לביקור באחד מיישובי חבר תנעך, שזה מקרוב נוסדו.