|
|||||
|
כמעט את כל מה שרצינו לומר לך אמרתי לך בחמשת הימים האחרונים וגם לפני כן, אבל עדיין יש בי צורך להמשיך ולומר – לא לסכם, רק לומר. שלום לך, רענו החביב איש שכל הליכותיו נועם, המשרה יופי ושקט בסערת היום-יום שמסביבנו. היית לנו בהתנהגותך האצילית, מופת ותמרור. ידעת ללכת בדרכך המיוחדת ולהיאבק עליה ללא ויתור וללא ספקות. דווקא אתה, איש המדעים המדויקים והחשיבה הרציונלית פרצת לעבר תחומים ועולמות רוח מופשטים, ולתרגולי גוף מיסטיים כחלוץ וכיוצר, הבוחן מרבחי מחייה ותשובה שונים ובלתי שגרתיים, וידעת להעניק מכוחותיך אלה לרבים הזקוקים למשענת ולכתף תומכת. לחמת בשקט ובגבורה לאורך שנים בנורא מכל – בספק וביאוש – ויכולת להם. תמיד חייכת וחיזקת את כולנו. ידעת את סוד הגדולה שבהתעלות אמיתית בכך שנתת טעם ותכלית יוצרת למאבק המתמשך במחלה ובכאב. היית סלע ומעוז לתקוה, לאלית ולשמרי, לבני משפחתך הקרובה ולכל קרוביך הנמצאים אתנו. היה שלום, יעקב - איש יפה ושלם עד יומו האחרון חנן שליב לאבא (כתבה אלית בשלושים למותו) לא כאן ביתך בין אבנים זכרונך פועם ונושם בין החיים - בשירים שאהבת, - במערכונים של הגשש החיוור, - בחיבוק כמו שחיבקת, - ברעש מטוס שעובר, - בקבלת שבת, - בניחוח פרחי יערה, - במהדורת "מבט", - במילה טובה או הערה, - ברוח בין ערביים, - בפאפיה מתוקה, - בווקמן על האזניים, - בבוקר שבת על הספה, - בפסדובלה או טנגו, - בסרט ישן - בגלידה מסטיק מיפו או ממתק מרציפן - בבגדי עבודה, - ברכיבה על אופניים, - בערב בבריכה, - בנסיעה דרך הבקעה לירושלים, - בחלונות פתוחים, - בתיקוני חשמל, - בתרגילי יוגה מסובכים, - בכביש קסום ופתלתל - בשיחת נפש ארוכה, - בחיוך, בבדיחה, - בנוף העמק מהגבעה, - בביתך. באלו הדברים הקטנים ובאחרים דמותך נשזרת בזר החיים ואת צחוקך הבריא אני רואה וגם את כאבך וכל מה שהיית אתה עדיין הנך לא כאן ביתך בין אבנים, זכרונך פועם ונושם בין אוהביך החיים.
| |||||
|
הוסף |
|
|
|
|
|